בנם הבכור של רויטל ומשה. נולד ביום כ' באלול תשס"ד (6.9.2004). אח גדול לחמישה – אורי, עדי, אמיר, נועה ולביא.

רונאל גדל והתחנך ברחובות, למד בבית הספר היסודי "נעם הצב"י" ובישיבה התיכונית "בני עקיבא הדרום" בעיר.

ילד חייכן, סקרן וחכם, מצטיין בלימודיו, אהוב מאוד ומוקף חברים רבים.

כנער, שימש כמדריך בתנועת הנוער הדתית-לאומית "עזרא", זכה לאהבה ולהערכה רבה והפך לדמות משמעותית עבור חניכיו. "הוא ידע איך לדבר אלינו בלי להרגיש מבוגר או מפקד, אלא חבר", סיפר אחד מהם, "שווה בין שווים. אחד משלנו".

רונאל היה איש של אנשים, שחיפש תמיד כיצד הוא יכול לתרום לקהילה, לעזור לאחרים ולהשפיע לטובה. מנהיג טבעי ומלא כריזמה, שנמצא במרכז החבורה ושימש כעוגן עבור בני משפחתו – אח בכור שכולם נשענים עליו, ומלכד סביבו את המשפחה כולה.

סימן ההיכר הבולט ביותר שלו היה החיוך הרחב שלא מש מפניו לרגע. הוא האיר כל מקום אליו הגיע, הפיץ סביבו שמחת חיים מדבקת וצחק בלי הפסקה. חוש ההומור המיוחד שלו היה מפתיע ובלתי צפוי, וגרם לכל מי שסביבו להתגלגל על הרצפה מרוב צחוק.

גם האופן שבו התנהל היה רצוף הפתעות, ריגושים, הרפתקאות וחוויות בלתי צפויות. הוא אהב את החיים, נהנה לטייל, לצאת לבלות, לשחק סנוקר ופוקר, חי את הרגע בלי לחשוש מהעתיד והצליח להסתדר בכל מצב. "עם רונאל קודם כול נפגשים – אחר כך מגלים מה עושים", סיפרו חבריו. לדבריהם, כל חוויה איתו הייתה יותר שמחה ומלאה, וברגע שהגיע – האווירה הייתה משתנה והופכת להרבה יותר חיובית וקלילה.

לצד הבילויים וההרפתקאות, רונאל היה אדם של ערכים, של קדושה וחיבור לתורה, של רוח ושל עומק. ברגישותו הרבה, ידע לראות את האחר, להקשיב ולהשיא עצות חכמות, השרה סביבו תחושת נינוחות, רוגע וחוסר שיפוטיות, וגרם לכל מי שהיה לצידו להרגיש שהוא אדם טוב יותר.

עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית, למד במכינה קדם-צבאית במשך שנה.

באותה תקופה, גילה עניין בתחום התוכנה, שקל להמשיך ללימודי הנדסאות תוכנה בכיתה י"ג-י"ד ולהתגייס לתפקיד טכנולוגי, אך מהר מאוד הבין שזה לא בשבילו והצהיר שהוא מוכן לשרת בכל תפקיד שיתנו לו, כל עוד מדובר בתפקיד קרבי.

ב-20.3.2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית, בגדוד 605 של חטיבה 188 (עוצבת "ברק"). רונאל הוכשר כנגביסט חוד, לוחם היורה במקלע ה"נגב" הכבד ומסתער בראש הכוח, כחלק מחוליית החוד המובילה את הפלוגה. הוא אהב את התפקיד שקיבל, התגאה בו, והיה מאושר לשרת את המדינה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

רונאל היה לקראת סוף מסלול ההכשרה כשפרצה המתקפה. עם סיומו, נכנס ללחימה בשטח רצועת עזה ולחם בגבורה, מתוך תחושת שליחות עמוקה.

האומץ שלו, שבלט מילדות באופן בו לא התבייש מאף אחד ולא חשש משום דבר, בא לידי ביטוי גם במהלך הלחימה, כשבתור נגביסט חוד, היה ראשון לפתוח כל דלת, להיכנס לכל בית ולחתור למגע. מפקדיו סיפרו שתמיד חייך, חיזק את כולם, הרים את המורל והיה לעמוד התווך של הפלוגה. הוא מילא את תפקידו במקצועיות, באחריות ובצניעות, מעולם לא התלונן, וכולם סמכו עליו בעיניים עצומות. בשל כל זאת ועוד, קיבל במהלך המלחמה את תואר הנגביסט המצטיין בגדוד.

אחרי מספר חודשי לחימה בעזה, הוצב בגבול הצפון, שאליו התפשטה המלחמה מיומה הראשון, ולקח חלק בתמרון הקרקעי בדרום לבנון. לאחר מכן הוצב שוב בעזה.

במהלך המלחמה פגש את ענבל ושניהם התאהבו מיד. על אף המרחק, הקשר בין השניים התהדק במהירות, והם הקפידו לשוחח זה עם זו בכל הזדמנות.

רונאל חלם לטייל בעולם אחרי השחרור ובעתיד גם להקים משפחה.

ביום שלישי, 24.6.2025, יצא לפעילות מבצעית בעיר חאן יונס שבדרום הרצועה. במהלך הפעילות, רונאל נהרג. יחד איתו, נהרגו שישה לוחמים נוספים.

סמל ראשון רונאל בן-משה נפל בקרב ביום כ"ח בסיוון תשפ"ה (24.6.2025). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.

אביו, משה, ספד לו: "בני האהוב רונאל, עלם חמודות. היית בשיא הפריחה שלך, לקראת חיים שלמים, זוגיות, אהבה והקמת משפחה שכל כך רצית. לקראת לימודים שרצית ללמוד, לקראת טיול אחרי הצבא. הייתה לך תוכנית מסודרת המשלבת יעילות ושמחה... הגיעה המלחמה והלכת קדימה, אמרת לי: 'אבא, גם אם צריך לנסוע בקורקינט – אסע לצבא'. רונאל, הלכת בגבורה. השארת לנו מורשת ברורה – לחיות ולשמוח – ותמיד תהיה איתנו, חי ופועם".

שגיא, חברו, ספד: "מה אתה הולך בלי להגיד? תמיד היינו נעלמים ביחד ויוצרים חוויות... אי אפשר לבכות עליך בלי לצחוק שנייה אחרי. אתה מלאך שבורא עולם שלח לפה כדי לשמח את כולם... הבן אדם היחידי שאומר: 'בוא ניפגש ואז נראה מה עושים'. בן אדם של חוויות...

"לכל מקום אתה תבוא איתי כי תמיד היינו ביחד. שיחקנו סנוקר ביחד, שמענו שירים, זייפנו ביחד, צחקנו ביחד אבל אף פעם לא בכינו ביחד כי איתך אי אפשר לבכות... אני אוהב אותך ומודה עליך, תודה על הזכות ועל כל שנייה איתך".

רונאל מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של עמותת "ברק", המלווה את חטיבה 188 ותומכת בה.

עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_ronel.

עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתר noflim ובאתר memoriz.plus.